מה? (משהו על שבוע הספר הזה)

אני מביט בו מהצד – אני בין ספרים. גם מוקף בהם וגם נמצא בנקודת הזמן הזו בה האחרון כבר התרחק והבא עדיין לא הגיע. הצעיר מבין ספריי כבר בן שנה וחצי (מאה עשרים ומשהו בשנות אדם), ואני כותב. מתקדם לאט ומשתדל לא להתחרות באיש. שם לב לשינויים המרגשים שמסביב אך מזכיר לעצמי שבראש ובראשונה חשובות המילים, חשוב הסיפור ולא בית החרושת המדפיס או הצינור המפיץ. השאלה הלא מתגמלת עולה בינתיים לעיתים קרובות –
האם סופר הוא פועל הבניין המצמיד בלוק לבלוק או האדריכל האמיץ וההוזה (דמיינו שילוב בין אנטוני גאודי לויליאם פ. לאמב), היוצר יש מאין? כולנו יודעים מי גר בפנטהאוז בסוף היום.
זו פינה כלכלית חדה וכואבת, כזו שזרת הרגל נתקלת בה בשתיים לפנות בוקר פעמים רבות בשנתיים או שלוש הדרושות לי לכתיבת ספר, אבל כדי לכתוב צריך לעיתים קרובות לכופף את המציאות.

לא זוכר בדיוק מתי (לשם הסיפור – בשבוע הספר שעבר), אמרה לי מישהי שהספרים שלי נשמעים מעניינים מאוד, אבל היא אוהבת לקרוא רק דברים שהיו באמת. עניתי כמובן שאין דבר כזה, גם ביוגרפיות לא הייתי מחבר לפוליגרף. לשם הסיפור – אני מתכוון לאכזב אותה שוב גם בספר הבא, הנכתב כעת.

בתמונה ניתן לראות שצריך עדיין לשייף ודרוש עוד זמן, אבל אני מתקרב לאמצע. אמצע של טיוטה, אבל אמצע. אם המזח הוא הבסיס עליו כבר ניתן לעמוד, נותר לכתוב את המים ולהתראות באחד משבועות הספר הבאים.

2 מחשבות על “מה? (משהו על שבוע הספר הזה)

  1. בוקר טוב יואב,

    הפוסט הזה מזכיר לי שיר, שכתב פעם דני רובס "כוחו של משורר או עניין של אושר" – "אני יכול ,כמו קוסם, בשורה אחת, לדאוג שהוא יבוא אליה…"

    איזה כיף שיש למה לחכות…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s