מה? (התחלה חדשה)

אתמול נפתחה הסדרה "מסעות מופלאים" כחלק מפעילות החורף של אייקון TLV בסינמטק תל-אביב. בערב, הוצגה בפני סופרים ובימאים השאלה: כיצד מתחילים?
אני בחרתי בסצנת הפתיחה מתוך הספר Still life with woodpecker של טום רובינס, וזה למה:

כשהייתי בתיכון עזבתי את המגמה הריאלית לטובת הביולוגית.
בדיעבד, גם זו היתה סצנה לא רעה. בכל פתיחת שיעור, המורה היה מציג שאלה ריאלית לאחד התלמידים, לפי סדר הישיבה בכיתה. השאלות התחילו לרוב באדם פלאי הקופץ מבניין גבוה, אבל במקום לעסוק בדברים המעניינים באמת – ברקע של אותו אדם, או במה שגרם לו לקפוץ – אחרי מי הוא רודף או ממי הוא בורח, התבקשנו לחשב מתי ינחת ובאיזה וקטור.
בכל בוקר תלמיד אחר התמודד עם שאלה כזו. כמעט ברגע האחרון, שאלה אחת לפני שהגיע תורי, שיניתי את המגמה.

אני בטוח שהחלטתי נכון. גם כיום אני מעדיף את החומר החי והמשתנה של הביולוגיה, על פני העקרונות הלא נצחיים אבל היבשים של הפיזיקה.
ואף על פי כן – החיים הרי מלאים בסתירות, ולכן אפתח באבי הפיזיקה ואזכיר את עיקרון ההתמדה שניסח גלילאו גליליי – לזכותו ייאמר שזה הפיזיקאי בעל השם הביולוגי ביותר שיש. גלילאו גליליי – אפשר ממש לשמוע את החומר החי, הביולוגי, בין כל הלַמדים. עקרון ההתמדה של גליליי קובע כי כל גוף נוטה להישאר במצב בו הוא נמצא: אם במנוחה – ישאף להישאר במקומו, ואם בתנועה – ישאף לשמור על מהירותו. נראה לי שמה שגליליי ניסה לומר במילים פשוטות הוא, שקשה מאוד להתחיל לכתוב. וברגע שמתחילים כבר קל יותר להמשיך.

בסצינת הפתיחה שאציג שבחרתי, מתוך ספר של טום רובינס, טמון ניצוץ ההתחלה. זו סצנה שמלווה אותי כבר עשרים שנה, אבל בחרתי בה כי היא רלוונטית לגבי במיוחד בתקופה הזו:
הרצל אמר יצא לאור ועומד על רגליו, ואני מודה שבימים האחרונים כבר התחלתי להרגיש את העקצוץ המוכר בקצות האצבעות. בקרוב אתחיל לכתוב שוב.

כשאתה במגמה הביולוגית של החיים, קל להבין את הרצון לכתוב. אבל למי שעדיין נמצא בריאלית, זה לא בהכרח ברור. כשמתחילים לכתוב ספר, משכירים חלקים נרחבים בלב ובמוח לדמויות שעד לפני רגע לא הכרת. הכותב גוזר על עצמו חיים מפוצלים, כמה שנות ניתוק וריכוז המלוות בידיעה שהתמורה הגשמית עלולה להיות מיקרוסקופית. דרושה התמדה כדי לכתוב, אך לפני הכל דרוש הניצוץ הזה שיאפשר להתחיל.

גם טום רובינס – הסופר הביולוגי ביותר שיש – מכיר את עיקרון ההתמדה. את רובינס פגשתי לראשונה ב1993 על חוף בתאילנד. זו היתה פגישה במובן המטאפורי של המילה, תרתי משמע.
החלפתי ספר תמורת ספר תמורת ספר וקיבלתי את "איך גורמים לאהבה להישאר" של רובינס. בקצרה, זה רומן פנטסטי בין אדומת שיער לבין ג'ינג'י, המתרחש על גבי ובתוך עטיפה של קופסת סיגריות קאמל. קורה לכולנו.

סצינת הפתיחה שבחרתי היא סצינת הפתיחה של הרומן הזה. במקור, תרגם את הספר לעברית ברוך גפן. אני תרגמתי וקיצרתי קצת. רובינס לא עונה על אף אחד מחמשת הממ"ים המסורתיים. אולי הוא מזכיר למד אחד או שניים.
הגיבורה הראשית בסצינה היא מכונת הכתיבה שלו (הספר נכתב ב1980). אם היא לא תוכל לכתוב את הספר שרובינס יודע שהוא רוצה וצריך לכתוב, אף אחד אחר לא יוכל לעשות זאת.

worthgem.blogspot.com

רובינס פונה אל הרוח שבתוך המכונה, אבל מכוון כדרכו למעלה והצידה, ובכל פעם שאני קורא את הקטע הזה, אני מוצא מחדש את רוח הכתיבה, בתוך המכונה הגדולה והריאלית שכולנו חיים בה. זו פתיחה שכולה ניצוץ ואמונה בדרכך. אחריה יגיע תורו של עיקרון ההתמדה. (הטקסט נכון למכונות כתיבה ולמחשבים נישאים כאחד):

אם מכונת הכתיבה הזו לא תצליח, אז זהו – אי אפשר לעשות את זה.
אני מרגיש שספר חלומותיי נמצא בתוך הרמינגטון SL3 – למרות שהיא כותבת מהר מכפי שאני מסוגל לאיית.
המכונה הזו דוברת שייקספירית חשמלית בלי להתאמץ ומבט חודר בלבד יפיק ממנה עמוד וחצי לפחות.

"מה אתה מחפש במכונת כתיבה?" שאל אותי המוכר.
"משהו שהוא יותר ממילים." עניתי, "קריסטלים. אני רוצה לשלוח לקוראים שלי מלוא החופן גבישים – חלקם צבעוניים כמו פרחי סחלב ואדמונית. חלקם יכולים לקלוט אותות רדיו מעיר סודית, שילוב של פריז וקוני-איילנד."
הוא המליץ על הרמינגטון SL3.
מכונת הכתיבה הישנה שלי הייתה אוליבטי. הכרתי לוליין מדהים שנקרא אוליבטי. אין קשר משפחתי. אבל יש דמיון בין להטוטנות לבין כתיבה במכונה. בשני המקרים, כשמשהו לא צפוי קורה, הטריק הוא להתנהג כאילו זה חלק מההצגה.

אני מחזיק בארון שלי בקבוק אחד ירוק תווית, נעול מאחורי סורג ובריח. הלילה אחלוץ את הפקק. אזריק עשרה סי.סי לתוך לימון בשל, כפי שהילידים היו עושים, ואז אתחיל…
אם מכונת הכתיבה הזו לא תצליח, אני נשבע שאף אחד אחר לא יוכל.

8 מחשבות על “מה? (התחלה חדשה)

  1. איזה יופי למצוא עוד מישהו שקרא את טום רובינס! אהבתי מאוד גם את Even Cowgirls Get the Blues.
    לא עוסקת בכתיבה פר-סה אלא מתרגמת… סוג של יצירה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s