מדוע? (טוב לכתוב בעד ארצנו)

אמינם שר פעם "אני לא יכול להגיד לכם מה זה באמת, אני יכול רק לומר איך זה מרגיש." כאילו הלחין חלק מביקורת התבונה הטהורה. קאנט היה גאה בו. ובילי ג'ואל: "זה עניין של אמון." ומי לא היה גאה בו?

אחרי הרמת הראש האדירה והלא בינונית הזו באה השיגרה הזוחלת, המאובקת – נכון שכבר קשה לדמיין שדרות בלי אוהלים?

נורדאו, 2010

השבוע צפיתי בעימות (בפייסבוק, לא באמת – מה אנחנו, פראים?) לגבי אוהלים לא רצויים של ארגון חברתי כלשהו שאינו אמור להיות חלק משדרת האוהלים – כי גם בין אוהלים יש מקובלים יותר ופחות, והבנתי שיש כאלו ששכחו שהשדרה – כל שדרה – אינה שלהם בטאבו, ולכן הם מרשים לעצמם לנהום על כאלו שתפסו ריבוע אדמה, אבל לא התיישרו לגמרי – כי אם אין נאמנות, אין אוהל. שים שלושה אנשים בסירה, כתבתי פעם, ובתוך דקות תקבל רב-חובל, הגאי ונער סיפון.

הפגנת המיליון מתקרבת, ומי ישיר הפעם? אם תשאלו אותי – אני דבק ב'דעתי: ב' זה ברוס, ב' זה בילי – ובכל מקרה, זה עניין של עיתוי, שלמה ארצי.

וכולנו, כזכור, החוליה החסרה בדרך לפוליטיקה, או בשמינו הבדוי: אחיו האובדים של יאיר לפיד. לא משנה מאיזו עדה. נעשה את החג בגנקי. כולל הדלקת נרות. יהיה שמח. וכובעי ליף זה כל כך אין. כי צריך גם עיתוי, נתן שרנסקי. וגם מזל. וכל מיני פעילים ירקרקים מתנהגים כמו אחרון כוחות השוק ואת החוק לוקחים לידיים [להכניס בדיחת טרומפלדור כאן], ומחליטים בעל פה את מי ראוי לשלוח לפח הזבל של ההיסטוריה, ושוכחים שההיסטוריה מיחזרה את עצמה עוד לפני שלמדו להגיד "בּי-בּי".

בינתיים טוב לכתוב בעד ארצנו וגם טוב לרוץ בעדה. שירים של אמנים שלא שמעו על ההפגנות שלנו מעבירים אותי פעם-פעמיים-שלוש בשבוע מקילומטר לקילומטר כמו במירוץ שליחים. בסוף אני משתדל להשתחרר עם הליכה במקסימום שיפוע. עלייה תלולה טובה ללימוד הענווה (לא עובד על וולוואים ממשלתיים בקסטל).

לפני כמה ימים קיבלתי לינק לנעליים – לא אוכל אפילו להגיד לכם איך זה מרגיש כי לא אקנה, אני עדיין לא בשל לכאלו, אבל משהו בהן גרם לי לחשוב על הפער שאיתר אותו קאנט מהפיסקה הראשונה בין הדבר כשלעצמו, לבין הדרך שבה אנו תופסים אותו. לא תמיד רע, הפער הזה. אם שוק חופשי פרוע משול לטבע (קשה לי אפילו לכתוב את זה), אנחנו רוצים לרוץ בו בלי לאבד את טביעת רגלינו. לשם כך, נהיה חייבים עזרה, התערבות אנושית (לא אלוהית), או בלשון הנעליים: מדרס Dri-Lex® מכוסה פוליתילן משובח בעובי שלושה מילימטרים לפחות.

המהות מרחפת על פני תהום ואני עדיין מאוד מקווה שיהיה למי להצביע כדי לנסות ולשנות. אנחנו דמוקרטיה, זוכרים? מיליוני אנשים לבד, ואם כבר לבד אז שיהיה בהפגנה – שלא נתמלען (לכאורה). שלא נקפא. שלא נשתגע.

מחשבה אחת על “מדוע? (טוב לכתוב בעד ארצנו)

  1. "לאטמה" שידרו ,לא מזמן, שאחרי ההצהרה "אחיי העבדים", נרשמה דרישה הולכת וגוברת לקבלת משרות עבדות כמו של יאיר לפיד…

    והנעליים – לזה התכוונו כשאמרו – ללכת עם ולהרגיש בלי?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s