מה? (מכתב בן עשרים ואחת מהדוד בן)

 

הבוקר הנחתי כמה ספרים משומשים בשקית בחנות לספרים משומשים בשקית. אחד מהם קיבלתי במהלך השרות הצבאי מהדוד שלי בן (נולד בצלאל). בתוך הספר היה מכתב נשכח. אני מביא אותו כאן כלשונו ומוסיף אחרית דבר.

ליואב שלום!                                                                                                      18/2/1989

 

קיבלתי את מכתבך לפני כיומיים ואני מוכרך (כ' או ח'??) לציין שנהניתי ממנו מאד, בייחוד מעץ המשפחה העבות שעזר לי לזהות את הקשר.

בכל מקרה זה נתן לי גם הזדמנות להפעיל את התוכנה החדשה שלי במחשב שכותבת ומדפיסה בעברית. אולי לך זה ייראה משהו לא חשוב במיוחד אבל פה כל המחשבים הם גויים, הם מבינים רק אנגלית.

אם אתה שואל למה אני לא כותב ביד כמו בן אדם נורמלי, אז זה בגלל שהעברית שלי הלכה והשתחקה וקרוב לוודאי שהייתי מבזבז מחברת שלמה על טיוטה.

אני מבין שאתה נמצא במלוא המרץ בקורס קציני חובלים. אני מאוד מקווה שתצליח. מאוד יכול להיות שעד שהמכתב הזה יגיע, כבר עברת את ההצלחה.

רציתי לכתוב לך מכתב ארוך לבסיס אבל הוא בטח לא היה עובר את הצנזורה הצבאית בגלל הדעות האישיות שלי על הצבא ואחרי שיחה עם אמא שלך הבנתי שמה שהיה עובר בצנזורה הצבאית היא הייתה מוחקת. מה שאני יכול להוסיף אולי בלי לגרום לעוגמת נפש עולמית זה שכל מה שתעשה ותרגיש בו טוב – זה על הכיפאק. הדעות והעצות של האנשים לא חשובות בכלל, הם לא חיים את החיים שלך והם לא יפתרו את הבעיות שלך. אז זרוק את זיוני השכל לזבל ותעשה מה שבראש שלך.

חשבתי לשלוח לך ספר במקום מכתב וחשבתי על אחד שמכיל צילומים ונקרא "יום בחיי קליפורניה" אבל קרוב לוודאי שאמא שלך הייתה אומרת שאני משדל אותך לעלות לקליפורניה. חשבתי אולי לשלוח לך כסף שתקנה לבד "ספר". אבל יום אחד נתקלתי במשהו בדיוק לעניין, חינוכי, רציני, ויכול מאוד להיות שהוא יהיה הספר היחידי שתצטרך בחיים מבחינת עצות. ומה שהכי נחמד בו זה שאף אחד לא יקים שערורייה עליו. אולי. אני מצרף ספר חינוכי נוסף ל-#### (תבחרו לבד מה הולך למי). וספר אחד של איינשטיין סתם בשביל שתדע שהכול יחסי בעולם, כולל הצלחה.

דרך אגב, לכלב האחרון שלי קראתי איינשטיין בגלל שאני חושב שלמי שהמציא את פצצת האטום קרוב לוודאי שמגיע לו שיקראו כלבים אחריו.

דרך אגב מספר 2, רבקה (אשתי) תיקנה לי את המכתב משגיאות כתיב ודקדוק וכו', אבל איבדתי את התיקון. אז אל תסתכל בקנקן.

בן –

הדוד הרציני באמריקה.

דרך אגב מספר 3 כתבתי ספר, הוא נמצא בשלבי סיום, מכיל קרוב ל-200 עמודים. והוא נקרא "זיוני שכל", אשלח לך עותק (בעוד כמה שנים).

________________________________________________________________

אחרית דבר:

הספר של בן לא יצא מעולם לאור. הוא עדיין גר בארצות הברית, אבל עבר לחוף המזרחי. רבקה כבר לא אשתו. אחותו (אמא של יואב) דואגת לו מאוד.

יואב חתם על ויתור מקורס החובלים באותה שנה בה קיבל את המכתב. הוא כבר לא בקשר עם #### אבל יודע שהיא גרה לא רחוק. את הספרים המשומשים החליף ביוסלה איך זה קרה של פוצ'ו, ספר של נחום גוטמן, ושניים של אריך קסטנר. הוא מקווה לפגוש את בן השנה. אמא שלו (אחותו של בן) דואגת לו מאוד.

16 מחשבות על “מה? (מכתב בן עשרים ואחת מהדוד בן)

  1. כותב היטב דודי שמחה שלך! כנראה כשהוא כתב את זה הוא היה צעיר ובועט ובן גילנו, לא? (סתם מחשבה עגומה)…. גם אח שלי כתב לי מכתב כשהתגייסתי (הוא היה בטיול הגדול השני או השלישי שלו למזרח) ובו הוא כתב לי שאחזיק מעמד ואחשוב שאחרון הטבחים שמתעלל בי במטבח יוותר במטבח כשאני אהיה במשרדי הממוזג בקריה. שורות לדראון עולם.

    • ליבי טובה,
      כן, הוא היה בן שלושים בערך אז. היום אני כבר לא בטוח שיש לו כוח או סבלנות לתת עצות טובות. אבל הוא עדיין בועט.
      ואת משרדייך הממוזגים על שפת הנחל אני מחבב יותר מאת אלו שבקרייה (והעניין עם הטבחים מסביר לי כמה דברים שקשורים בסיר מבעבע)

  2. הי יואב,
    אחד המורים הכי טובים שהיו לי לפילוסופיה באוניברסיטה
    נקרא היה בצלאל ובשמו האמריקני: צ'רלס
    יכולתי לחשוב לכתחילה שאולי הוא הדוד שלך, כי יש להם הומור ממש דומה וגם תפישות פוליטיות די מקבילות.
    אלא שהבחור המדובר מלמד היום באוניברסיטת מרילנד, נשוי וכיו"ב, והוא גם שחקן חובב בתיאטראות (במיוחד בקומדיות), אז כנראה שלא מדובר באותו אחד

    • הי שועי,
      כנראה שלא, למרות שאני מודה לך בשמו.
      הוא ירד מהארץ אחרי מלחמת יום הכיפורים (בה נפצע קצת), והתחיל לצייר ציורי קיר למעמד הבינוני של קליפורניה. משהו כזה.
      היום הוא בונה אתרים בפלאש.

      http://www.benzviart.com

  3. יש לי קופסא כזו, כמו בסרטים🙂 – עם מכתבים, פתקים, מברקים….כן פעם היו כאלה בלי קשר לניחומי אבלים…..
    שכשהיא נפתחת לעיתים רחוקות הכל מוצף….

    מקסים לגמרי🙂

  4. זה עצוב בעיניי שהספר שלו לא יצא לאור עד היום, זה צפוי בעיניי שהיא כבר לא אישתו, זה מעולה שחתמת ויתור על קורס חובלים וזה טוב שכתבת על הכל פוסט. אהבתי.

    • תודה שרון. גם אני שמח שעזבתי את הקורס ההוא, אבל –

      אני בכלל לא בטוח שהספר של בן לא ייצא לאור מתישהו. אני יודע שזה נשמע כמו משהו שלא יקרה, אבל אין לדעת. הרעיון עדיין שם, והוא מעולה לדעתי.
      לגבי מערכות יחסים – אני האחרון (טוב, לפני האחרון) שיודע מה צפוי. קשה לומר. כמו לחזות מהיכן מטיל הדג את מימיו בציורים האלה של אשר עם הדגים שנהיים ברווזים ולהיפך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s