מה? (חוויות נבחרות מכנס השוק)

1. הדרך:

         “The usefulness of a cup is in its emptiness" (פתגם סיני מהשבוע שעבר)

2. ואם כבר לטעות, אז ככה: לנסוע מהר ולחלוף (בטעות) על פני מחלף אליקים. להגיע עד צומת התשבי ולפנות ימינה. לנסוע ישר כמה קילומטרים ואז לפנות עוד ימינה עם השלט למשמר העמק, רמת השופט ועין השופט. המדינה קראה לכביש הזה 6953 ואולי צריך לבדוק את זה על איזה לוטו פעם.

                                                     6953

 

                                                  ועכשיו?

3.  קיבוצים הם ישובים בנג'מין-באטוניים בעיניי. פעם אולי היה קשה להיות ילד בקיבוץ, אבל היום אולי יותר קל להזדקן שם. טוב, כתבתי אולי. פעמיים.

4. ההאנגר:

  If you don't want anyone to know it, don't do it (פתגם סיני, שעה אחרי הקודם)

5. התרגלתי לראות אנשים שאני לא מכיר נוגעים בספרים שכתבתי. אני אוהב את המפגש. זה נכון שלספר בכריכה קשה יש עור עבה יותר שעוזר בפעמים בהם הוא מורם מעלה, מרוחרח קצת, ואז מוחזר כאילו כלום. אבל בכל זאת – עדיף בכריכה רכה.

                                                 ועכשיו?

(ואת ההזדמנות שהיתה לי לצלם עותק של החמישית של צ'ונג לוי מאוזן יפה על בטן הריונית בזמן קריאת העמוד הראשון פספסתי. אולי התאפקתי).

6. במהלך הבוקר, הודפס באחד הדוכנים קובץ השירה 'אוטופיה'. השירים התגלגלו ואז נחתכו במכונה המדויקת הזו:

בתוכו היה גם שיר אחד ונפלא של ענת זכריה, אותה הזכרתי פעם במסגרת אירועי מדף הספרים שלי. השיר הזה מופיע כאן בהסכמתה. השיר הזה, השיר הזה הוא לא פחות מ-. טוב, תקראו בעצמכם:

בגלל טעות אנוש  / ענת זכריה


הַיְּקוּם מִתְרַחֵב כָּךְ שָׁמַעְתִּי
ונבראים עוֹד כּוֹכָבִים שמימיים.
וַאֲנַחְנוּ מְקַוִּים שֶׁיִּהְיוּ לָנוּ חַיִּים
שֶׁל מִקְרֶה אֶחָד יוֹצֵא דֹּפֶן.
מִישֶׁהוּ הִבְטִיחַ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ מָחָר
אָז אֲנַחְנוּ לֹא מְמַהֲרִים לֶאֱהֹב.
מלטשִים רְהוּטִים וּמְהִירִים
אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְזַהוֹת
אֶת הַשְּׁאֵלוֹת עוֹד קדֶם,
וּמְכִינִים תְּשׁוּבָה מרֹאשׁ.
עוֹנִים כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים
עַל קַו אוֹטוֹבּוּס.
אוֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רַע
שָׂמִים חֹשֶׁךְ.
מתכנסים מוּל טֵלֵוִיזְיָה
שָׁנִים רַבּוֹת עוֹבְרוֹת עָלֵינוּ בְּצִפִּיָּה
שֶׁכּבְדָּהּ מְשחֵחַ עִם תֵּה חַלָּשׁ
שׁוּב וְשׁוּב אוֹתוֹ דָּבָר:
מָטוֹס נוֹסְעִים רוּסִי
כִּמְעַט הִתְרַסֵּק בִּגְלַל טָעוּת אֱנוֹשׁ,
מִישֶׁהוּ נָשַׁך שׁוֹטֵר בָּאֹזֶן,
תַּנִּין בְּאֹרֶךְ מֶטֶר נִלְכַּד
סָמוּךְ לְקִבּוּץ צאלים,
יְלָדִים שנחטפו עַל יְדֵי אִמָּם
יחַזְרוּ לִשְׁבֶדְיָה,
יֶלֶד שֶׁהזְּמַן לִרְאוֹת קְסָמִים
נאֱנס, וּכְבִישׁ אַרְבַּע נחסם לִתְנוּעָה.
וְאֶלֶף דְּבָרִים אֲנַחְנוּ לֹא.
בַּסּוֹף נְקַבֵּל חֶלְקָה
וְלֹא שֶׁזֶּה חֲלוֹם חַיֵּינוּ,
אֲבָל הַשֶּׁקֶט,
הָרַקָּפוֹת. 

 

7 מחשבות על “מה? (חוויות נבחרות מכנס השוק)

  1. מאוד מוצלח. אירוע מיוחד במינו מרומם נפש ורוח. נהניתי כל כך, וגם אני אהבתי מאוד את המפגש עם האנשים. השאיר טעם של עוד. כן יירבו אירועים כאלה!

  2. נורא רציתי לבוא להגיד לך שלום, אבל כל האויר הקיבוצי הצח הזה הפך אותי לביישנית.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s