מה? (סיפורים אמיתיים)

"אז מה אתה כותב?" הוא שואל.
"ספרים. רומנים."
"מה, רומנים-רומנים?" הוא מוודא ואני מהנהן.
"והסיפורים, אמיתיים?"
"לא." אני עונה. "נראה לי." אני מוסיף, בעיקר לעצמי.
"אותי מעניינים רק אמיתיים." הוא מודיע. הוא לא קנטרן – עיניו טובות, גמלוניות, והוא כמעט מתנצל. "מסיפורים אמיתיים אני יכול ללמוד משהו." הוא מסביר. הוא חובש כיפה שחורה ואני לא אומר לו כלום על בריאת העולם. יום רביעי היום – שני המאורות הגדולים, לא?

                               צויר ביום חול (יום רביעי)

"אפשר לקחת אותם הלאה." הוא מוסיף, כדי שאבין.
יום רביעי. ונדמה לי שאני זוכר כל דבר שאי-פעם קרה לי, והכל בבת אחת – זה המון. יום רביעי עם מאורות ומַפָּצִים גדולים. סיפורים אמיתיים. סיפור אמיתי.

13 מחשבות על “מה? (סיפורים אמיתיים)

  1. (-:
    בשנה שעברה בעת נסיעה לאיזה כנס
    התווכחו כל הדרך שני אנשי סגל אקדמי דתיים כבני 40 ברצינות תהומית על התנהגותו של בלעם בן בעור בפרשת בלק
    שניהם יצאו מנקודת הנחה שהסיפור הוא ממשי ממש כחדות היום ואיש לא חלק על רעהו על כך שהאתון פצתה את פיה ותדבר
    אותו רגע הבנתי באמת עד כמה התרחקתי מתרבות הרוב האורתודוכסית, וגם הייתי מעט עצב על קוצר ראייתם.

  2. הפעם אני נזהר ומתנצל מראש. עדי במרום שגם אז כשנתקלנו זה היה בגלל מסורבלות בראש ובלשון ללא כוונה להכעיס להרגיז או להתגרות.

    עכשיו לעניין. למרות העדי במרום אני בכלל לא דתי ולא מאמין בהמון דברים רוב הזמן, לפעמים אני קצת מאמין בקצת אמונות ולפעמים לא.

    אבל מי שכתב את סיפור האתון המדברת האמין שאכן האתון דברה וגם קוראיו ושומעיו האמינו. אני חושב שבכדי להבין את הסיפור והנסיבות גם אני צריך להאמין לסיפור, שאינו יותר פנטסטי מהמון ספרות מודרנית, בזמן שאני עוסק בו. בכלל, המון בני אדם מדברים לחיות המון פעמים ואיש אינו רואה בכך מוזרות. אז זה רגיל שבשיח בין אדם לחיות בני האדם הולכים חצי הדרך ולפעמים ברגע של חסד חלק מהחיות חלק מהזמן הולכות את החצי השני, בעצם למה לא? למי או למה נגרס בכך נזק?

  3. הנה כבר קידמת את דיונם של קודמיי בצעד וחצי
    משום שלדידם, האתון דיברה, מפני שהקב"ה שהעניק לעם ישראל את התורה על הר סיני, כתב בתורתו שהיא דיברה– ובאשר כך כתוב, כך היה. המלאכה שעשית היא כבר מלאכה פרשנית, וניסיון ליישב בין המיתוס ובין התבונה, השיטה הזו אמנם קיימת ותמיד התקיימה, וראה למשל את פולמוסי הגאונים ר' סעדיה גאון ור' שמואל בן חופני בסוגיות אלו ממש.
    ובאשר למיתוס, אתוס, ופרשנות במקרא, אשיאך אל רשימה שפרסמתי לפני כמה חודשים אודות העקידה ולהשתלשלות התגובות שם:http://www.notes.co.il/shoey/62186.asp. אני חושב שכוחם של הדברים ששם יפה גם לכאן.

  4. תודה חברים. ובכל זאת, אני חייב להודות שלא בגלל הסיפור המקראי, אלא בגלל סגולותיו של יום רביעי, עליו אמר כבר פעם מיקי רורק בסרט הלא-רע 'דיינר':
    Wednesday: Anything-can-happen-day

  5. היה פעם סרט גלישה ככה-ככה (טוב, אני לא גולש) של הבמאי הראוותני-ניטשיאני, ג'ון מיליוס (אני מקווה שאני זוכר נכון) שנקרא
    Big Wednesday. המתבונן היטב בשמיים המכוכבים של ון גוך, במיוחד בימי רביעי, כמעט יכול לראות גלשנים מופיעים על ראשי הגלים.

  6. שועי – נכון. תודה. ואת הסרט הזה ראיתי בקולנוע שלום בפתח תקווה נדמה לי. פעם.
    עידית – לא הפעם. לרוב כן.
    נועם – (: תודה. ובחרתי להשאיר (מוטב לי להשאיר). בכל אופן, זה (רק) על יום רביעי והריני להבטיחך שאין כל לעג לעיניים או לכיפות.

  7. גם כשהסיפור קורה לך
    אז
    כשאתה מספר אותו הוא כבר משהו אחר ממה שהוא היה כשהוא קרה
    (לא התייחסתי לזה ספציפית…)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s