מה? (שניים מתשעה באב)

1. אמא שלי יצאה לפנסייה. היא אחות בדימוס. התקשרתי בערב והיא אמרה לי שבשלוש אחר הצהריים היא לקחה את התיק שלה ואמרה שלום (למחלקה האורטופדית), והלכה. היא לא אוהבת פרידות.
אז אם רוב הדברים האחרונים מעציבים, לא היה הגיוני שרוב הדברים הראשונים ישמחו? אבל סימטריה אַיִן. אפילו לא מול המראה. אליס יודעת.
ולמרות המילים הישנות ההן שלי, והזיקה לספרים המעוררים של טום הודג'קינסון, מחבר "אין מחיר לחופש" ו-"אלוף בטלות", ולמרות התמונות האלה שמלוות את הכתבות היפות והרגועות על משפחת הודג'קינסון ב Daily Telegraph,  

            

אני מבין את העצב שממתין ליום הגמלאות, שבו הזמן שבדרך כלל רק מותח קווים מאונכים על הקיר

מעז הפעם גם ל-

2. לפני הים (דגל אדום), מייקי חיבקה לי את הראש וראתה שערות לבנות ואמרה לי בקול הזה שלה: "אבא, אני לא רוצה שתהיה סבא."

מחשבה אחת על “מה? (שניים מתשעה באב)

  1. אני לא יודעת למה, אבל המילים של מייקי מייד הזכירו לי את הספר "איתמר וכובע הקסמים" של גרוסמן. ששם איתמר אומר לאבא שלו שבזכותו הוא הפך לאבא, ואבא אומר לאיתמר שו הפעם השניה שבזכותו הוא נעשה אבא… (ואם אני כבר בענייני גרוסמן, אז "איתמר פוגש ארנב" הוא עוד יותר שווה…)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s