מה? (שיר רועים גרמני)

יש שיר אחד שאני מוצא הרבה ברדיו בזמן האחרון, ובו הקהל שר בבת אחת – המון, יפה וממש ביחד: אָלַיין, אָלַיין, אָלַיין, אָלַיין.

אני לא יודע להגיד הרבה על דברים שאני שומע. רק אוהב-לא אוהב-אוהב.

לקראת סוף בית הספר היסודי, בקושי שנות השמונים, למדתי גיטרה בקונסרבטוריון של קיבוץ גבעת השלושה. לא יודע למה, הרי ידעתי שאני לא אהיה זה שיושב במעגל מול המדורה ומנגן. 

קיבוץ גבעת השלושה (בסוף היסודי לא חלמו שם על בריכה).

בקונסרבטוריון היו שתי אפשרויות (כמו תמיד): ליאוניד שלימד גיטרה קלאסית, ומישהו – שם-דרום-אמריקאי-שאני-לא-זוכר, שלימד אקורדים. אני נותבתי (זו המילה) לליאוניד. ומאז אני לא יודע אקורדים. לקרוא תוים כבר שכחתי מזמן. הלוואי שהייתי לומד אומנות לחימה בגיל כזה. אבל לא ג'ודו – ג'ודו תמיד נראה לי כמו ויכוח שהתדרדר בספא.

הסיפור שלי עם גיטרות נגמר בפעם הראשונה כשבטעות, כשירדתי מההסעה, הגיטרה קיבלה מכה ממיכל לאיסוף עיתונים וחור גדול נפער בתיבת התהודה שלה. בפעם השנייה כשליאוניד, זועף, אמר שהידיים שלי גסות מדי לגיטרה (מורה טוב, מורה לחיים). ושלישית בהודו עם גיל וליאור ואלון כשבמאי סרטים מקומי קנה אותה מאיתנו כי היתה חסרה לו אחת לסצנה שהוא צילם מולנו, ברחוב (יום. חוץ. רחוב הומה ברובע הסוחרים של העיר סמלה. פאנג'אב מחפש את סיהאר. הוא קורא בשמה, הופך עגלת פירות, מבריח תרנגולת, כמעט נתקל בפרה. עיניו עצובות. לפתע נשמע קול גיטרה מאחת הסמטאות).

אז את השורה הזו מהשיר מלמעלה אני אוהב. הוא לא כאן, השיר, כי כל הקליפים שמצאתי עשו לו עוול. במקום להמשיך את מה שהקהל התחיל עם ה-אָלַיין, אָלַיין, אָלַיין, אָלַיין, הסולן הצטעצע והתעקש לשיר אוקטבה אחת קרוב מדי לאירוויזיון. 

אבל כשהשיר ברדיו, אני מגביה (זה יפה להגביה, עדיף לעיתים על להגביר). מרחוק, ברדיו, זה נשמע כמעט באנגלית (Align, Align, Align, Align?), אבל כשמתקרבים ומגביהים, מבינים שאין מה לעשות – זו גרמנית. ואז עולה החשש הרגיל, כי Align: נֶעֱרַךְ, הסתדר בשורה; הִתְיַשֵּׁר. ועוד בתקופה הזו של השנה.

                 עד סוף היסודי הייתי בטוח שהיער השחור באמת שחור.

אז חיפשתי עוד, כדי להציל את השיר. אני כבר לא אהיה חסיד אומות, אבל אולי אציל שיר, דווקא בתקופה הזו של השנה. כי ה-אָלַיין הוא לא Align, אלא Allein ואת המילה הזו שמעתי בברלין – אני זוכר. Allein זה לבד.

Wir sind allein – allein, allein, allein, allein 

אנחנו לבד. זה מה שהקהל שר שם למעלה.

 

6 מחשבות על “מה? (שיר רועים גרמני)

  1. זה יפה, אלף אנשים ששרים ביחד "allein".
    מזכיר את עניין ההתייחסות לקבוצות – בתור קבוצה גדולה, כל האנשים, או כאוסף של פרטים, כל איש ואיש. יש שפות שאוהבות כך ויש שכך. בטח יש איזו טיפולוגיה בנושא.

    לי יש הקלטה אהובה אחרת מהופעה חיה; הקהל לא שר שם "allein", אלא "anders".

  2. גם anders זה יפה (וגם זה שגוגל למד לדבר את כל השפות).

    וזה קשור גם לדיאלוג הזה מבריאן כוכב עליון (ניסיתי Align Align של הטקסט שמאלה אבל אין):
    Brian: Look, you've got it all wrong! You don't need to follow me, you don't need to follow anybody! You've got to think for yourselves! You're all individuals!

    The Crowd (in unison): Yes! We're all individuals!

    Brian: You're all different

    The Crowd (in unison): Yes, we are all different!

    Man in Crowd: I'm not

    The Crowd: Shhh

  3. השורשים שלי בגרמנית, שפה שדיברתי עוד לפני שגמרתי לינוק אני חושבת, ובגלל זה חיכיתי במתח לסוף הסיפור…
    לי, אגב, הייתה מורה לגיטרה שאמרה לי שיש לי ידיים של נגר ולא של גיטריסטית, אך לעומת זאת הייתה גם חרשת והמשיכה לזמזם בהנאה ולהעביר דפים בחבורת התווים גם כשנתקעתי באיזו תיבה שבשום אופן לא הצלחתי לבצע.

    (סיפור מקסים, זה מה שהתכוונתי לומר)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s