מה? (שלושה מראשון)

1. המקרה המוזר של בנג'מין באטן

מעניין אותי אם הסרט הזה, שייצא בדצמבר הקרוב/רחוק, יהיה שווה משהו. דייויד פינצ'ר מביים את בראד פיט. בפעם האחרונה, יצא לשניהם מועדון קרב. זה כמעט, רק כמעט כמו לשמוע שדיוויד לינץ' יעשה עוד סרט עם ניקולס קייג' ולורה דארן.
המקרה המוזר של בנג'מין באטן הוא סיפור על מישהו שנולד זקן, והופך צעיר ככל שהזמן עובר.

הסרט מבוסס על סיפור לא כל כך קצר של סקוט פיצג'ארלד (שלא קראתי עד סופו – טוב, אולי כבר אראה את הסרט), והזכיר לי גם טקסט אופייני של וודי אלן:

Next Life by Woody Allen

In my next life I want to live my life backwards.
You start out dead and get that out of the way.
Then you wake up in an old people's home feeling better every day.
You get kicked out for being too healthy, go collect your pension, and then when you start work, you get a gold watch and a party on your first day.
You work for 40 years until you're young enough to enjoy your retirement. You party, drink alcohol, and are generally promiscuous,
then you are ready for high school.
You then go to primary school, you become a kid, you play. You have no responsibilities, you become a baby until you are born.
And then you spend your last 9 months floating in luxurious spa-like conditions with central heating and room service on tap, larger quarters every day and then Voila….You finish off as an orgasm!

אבל כבר נובמבר, הסרט יוצא עוד חודש ומשהו – ועדיין אין שום ביקורות מהפרמיירה, ולא יודעים אם הוא כבר זכה באוסקר או לא, ובאופן כללי, סרן קירקגור צדק כשאמר שאת החיים מבינים הכי טוב אחורנית אבל נאלצים לחיות אותם קדימה.

2. תרומתי לבחירות המוניציפליות

                      רחוב מלצ'ט, תל אביב

 

אחרי שחצה את הנהר, אחרי שעלה וירד במעבר ההרים, מגלה האדם לפתע מולו את העיר מוריאנה, ולה שערי בהט שקופים באור השמש, עמודי אלמוג התומכים בחזיתות משובצות בשיש סרפנטין, חווילות העשויות כל כולן זכוכית כמו אקווריומים אשר בהן צללי נערות מחוללות שקשקשיהן כסופים תחת לנברשות שצורתן צורת מדוזה.
אם אין זו נסיעת הבכורה שלו, כבר יודע האדם שלערים כגון זו יש גם פנים אחרות: די יהיה אם יעבור מסלול של כמחצית המעגל, וכבר תשתקפנה לנו פניה הנסתרות של מוריאנה: משטחי פח חלוד, בדי שקים, קרשים מזוקרים כולם זיזי מסמרים, צינורות שחורים מפיח, ערימות של קופסאות פח, קירות מסומאים שעליהם כתובות דהויות, שלדי כסאות קרועי ריפוד, חבלים היאים רק לתלות בהם את עצמינו מקורה רקובה.
מחלק זה אל האחר, נדמה כאילו העיר מתמשכת בפרספקטיבה, תוך שהיא מכפילה כמה מונים את מבחר דימוייה: אך לאמיתו של דבר, אין לה כל עובי, וכל כולה רק פנים ושטח, כמו גליון נייר עליו דמות שונה מכל צד, והללו, משני צידי הדף אינן יכולות להינתק זו מזו אך גם לא להביט זו בזו.

                                     הערים הסמויות מֵעין, איטאלו קאלווינו

3.  קוטג'

בדרך לסופר הפתוח 24 שעות ביממה לא היה אף אחד ברחוב. מחלון אחד הסתער מהרדיו "אנחנו עוד נראה-אה-אה את הימים האחרי-אי-אי-אים, את הימים האחרים". מחלון אחד אחר כך שמעתי את החדשות: "הכניסה לכנסייה צריכה להיות בתשלום, ולתיאטרון, חופשית! כך אמר ג'ורג' ברנארד שו. וכעת, למשבר המתמשך בבורסות העולם-".

6 מחשבות על “מה? (שלושה מראשון)

  1. אני מתכוון לחזית המנותקת ברחוב מלצ'ט.

    מה מספר הבית?

    והאם יש משהו מציאותי יותר מהתיאור הדימיוני של קאלווינו?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s