מה? (זה לא פוסט על אבהות)

יום שישי, רבע לשתיים בצהריים, ואני במלון מעלה החמישה – מרחק עליית קסטל אחת מירושלים (אל תדאגו, אני מגיע לכדורסל. דאגתם?). אני באולם שנקרא סקויה ומזכיר לי יותר מכל את "The great northern hotel", זה שמתאכסן בו דייל קופר, סוכן ה-FBI מטווין פיקס.
דייל קופר התקיים בעיקר על קפה ופאי. מולי יש צלחת עם עוף ואורז. יש גם איש אחד על הבמה (יש במה) שמחצצר את I did it my way ואת אניטה וחואן.
אני באירוע – מילה שאני אוהב עוד פחות מהמילה גורמה – אני בבריתה, נקבת הברית.
מייקי יושבת לידי – אז עוף עם מזלג ואורז בכפית. היא תהיה בת שלוש בנובמבר. אני אהיה בן שלושים ותשע. אין מה להשוות. וזה לא פוסט על אבהות.

                                       (המכונית השנייה שלה היא סוברו)

בהפוגות העוף והאורז אני יוצא אל המרפסת הענקית ורואה עצרת אורנים – אין לי מושג במה הם תומכים. גם בטווין פיקס היו די הרבה אורנים, ניצבים. אני חושב על כל העצים האמיצים האלה בלילה, ועל גיבור הספר שלי, ההולך ונערך, שנאלץ לרוץ ביניהם רק בגללי.
לפני שאני חוזר פנימה (חצוצרה: עטור מצחך זהב שחור) אני מוציא ומסתכל בציור הקטן שמייקי הניחה בכף היד שלי מוקדם יותר בבוקר ואני מעריך את זה שאני חי בתקופה שבה אפשר לשמור ניירות, שהם עדיין אומרים משהו, ואני יודע שאף אמן אחר לא היה מצליח לתפוס במדויק כל כך את מה שבפנים:

הילדה גאון

6 מחשבות על “מה? (זה לא פוסט על אבהות)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s