מקום? (שני בתי מלון, ניצוץ אחד)

מאז 1980, קשה ללכת לבד במסדרון בית מלון בלי להביט לאחור.

 

                                                 קובריק, מאחוריך!

בתי מלון מנסים לטשטש את הזרות שעל בסיסה הוקמו, אבל בכל אחד מהם ניצוץ – לאו דווקא אלוהי.

זה בית המלון ששימש השראה לסטיבן קינג כשכתב את "הניצוץ":

 

מלון סטנלי, קולורדו

ולאחר שעבר עיבוד במוחו המואר למחצה של קובריק (כן – גם סטנלי), יחד עם מלון נוסף:

 

                The Timberline Lodge, Oregon

הפך למבנה הבדיוני הזה, בו מצא ג'ק טוראנס-ניקולסון יש מאין, את אי-שפיותו הזמנית

("Honey, I'm home" וגו'):

 

                                               The Overlook Hotel

ובינתיים בקוריאה הצפונית…

 

         שם התמונה במקור: Kim2522

 

ב-1987, כשסטנלי קובריק השתעשע ב-"פול מטאל ג'אקט", וסטיבן קינג כתב עוד ספר בסדרת "המגדל האפל", החל להיבנות בפיונגיאנג בית מלון – ריוגיונג שמו. שלוש מאות ושלושים מטרים גובהו, שלוש מאות ושישים אלף מטרים מרובעים שטחו, שני אחוז מהתמ"ג של צפון קוריאה עלותו. הקארמה הרעה של הצפוניים התגייסה וב-1992 הופסקה הבנייה – יש אומרים שבגלל האיכות הירודה של הבטון המזויין המאיימת להקריס את המלון על העיר, ואחרים תולים את הקיפאון בהיעדר מזומנים (וון צפון קוריאני). כך או כך, המלון שהיה אמור להיות הגבוה בעולם עומד כעת שומם במרכז העיר, הוא קו הרקיע שלה.

לא תיירות הפנים הפורחת הניעה את הפרוייקט המפלצתי, אלא תגובת בטן לבניית מלון ווסטין סטמפורד בסינגפור. יונדאי היבריס.

באתר המוזר הזה, מצאתי קריאה להפיכת המלון ל-"אנטנה כלל עולמית לרעיונות". אבל רבים מאמינים שזהו הבניין המרושע והמכוער ביותר בעולם – לא פחות ולא יותר. זוהי הזדמנות של ממש להתבונן ביצר ההרס העצמי של המין האנושי, המגולם דווקא בבנייה. להתבונן בקריסה תרבותית בהילוך איטי, ולדמיין איך ייראה הכוכב כשמאיתנו נותרו רק שאריות מתפוררות.

מלון ריוגיונג לא יושלם לעולם. אין איש בלובי. אין אף אחד בחדרים. המסדרונות ריקים ואין חלונות – רק חורים רבועיים. אני מדמיין את עצמי מתעורר באמצע הלילה באחת ממאה וחמש קומותיו – כשהלילה הצפון קוריאני מתלפף סביב ציר הרשע, אני מדמיין את עצמי מציץ יחף לתוך אחד מהמסדרונות האפלים, אולי אפילו מול חדר 237, כשהרוח שורקת "קים ז'ונג איל" ומחליקה על הבטון המתפורר, דרך כל הכנה לחלון. 

פחד אלוהים. ניצוץ.

2 מחשבות על “מקום? (שני בתי מלון, ניצוץ אחד)

  1. כשאתה רואה את המפלצת המכוערת והנתעבת הזאת זה מכה לך בפנים – כל היומרנות והאוויליות והסכנה הטמונה במין האנושי.
    מי ברא אותו בכלל?

  2. כנראה שאף אחד לא ברא את המין האנושי (אף אחד לא קרא לו, הוא בא לבד).
    אבל לאחר צפייה חוזרת בסרטון שמתי לב שהמבנה המבעית הזה הוא גן עדן לציפורים.
    אולי קים ז'ונג איל הוא צפר חובב (וכשאני כותב את זה אני חושב על שליט גרמני אחד שאולי אהב רכבות).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s