מה? (ארבע הערות מטא-ספורטיביות)

1. בסופו של דבר – בדיוק כמו גיבור של איזה ספר אחד שאני מכיר – אני מגלה שבואכה יום חמישי, אני מעדיף את משחקי החוץ של מכבי ת"א (בהם אני צופה בדרך כלל בביתי הוא מבצרי), על משחקי הבית שלה (עבורם אני נאלץ לחצות את נחל איילון ולטפס על פסגות הררי גרעינים שחורים).
זה הכל עניין של השהיית הספק, של ה-Suspension of disbelief המתפקד לעיתים כסם חמקמק:
לרגע, פנים היכל הכדורסל נראה כמו מפגן יוצא דופן של סולידריות ואהבת אדם (אדם צהוב, לפחות), כמו תיאטרון ימי ביינמי חם ועגול, בו הקסם נדבק לקירות כמו אופנוע לונה-פארק לקיר המוות, ובן רגע אחר, זוהי סתם ספינת טפשים, מנוף פיננסי מתוחכם אך חסר משמעות, וזעקות השבר/שאגות השמחה הנלוות להקפצת כדור בידי אנשים אחרים שנקנו בכסף מלא על ידי אחרים, נשמעות מגוחכות במקרה הטוב, כמו גם השיר:

"אחרייך אני הולך,

מוכן למות למענך,

חושב עלייך כל היום

ומי שלא קו-"

 

לא הולך, לא אחרייך, לא מת (לפחות לא מזה), לא קופץ, לא כל היום, ולא נעליים.

 

אחי גיבורי התהילה – צילם: יניב בן סימון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

2. אני יודע שזה קטנוני, לא בוגר, לא רציני ונובע ממועקת הכפתורים האישית שלי (ראה/י סעיף 1 קטן), ואף על פי כן – הדרך בה דן שמיר, מאמנה הלגיטימי של הפועל ירושלים, מתעקש למשוך מעלה את שרוולי חולצתו המכופתרת למשעי, מעוררת בי חלחלה זעירה.

 

זה לא אתה דן, זה אני – צילם: ברני ארדוב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

3. אני מסוגל להבין מדוע מיכאלאנג'לו החליט לצייר על התקרה, איך טום רובינס מתחיל עם מטאפורה, כיצד ברוס ספרינגסטין מרגיש כשהוא מגלה שלבחורה שפגש כרגע על גדת הנהר קוראים מרי, ואיך ספייק לי עושה-את-הדבר-הנכון, אני אפילו יכול לדמיין מה גרם לתאלס להמר על מים, אבל אני לא מצליח להבין איך אוליגארכים בני גילי מתעשרים מפלדה.

 

אלכס שניידר רוכש את מכבי ת"א – one.co.il

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

4. מתארגנת נבחרת ישראל בכדורגל לסופרים שתשחק, כנראה, במהלך השנה הבאה נגד נבחרת אירופאית, כנראה גרמניה. החלטתי שזו חוויה חיובית וגם אני בסגל – קטעים. כולי תקווה, דרך אגב, שהאיש הזה לא כותב למגירה.

 

בסטיאן שוויינשטייגר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

8 מחשבות על “מה? (ארבע הערות מטא-ספורטיביות)

  1. מי בנבחרת סופרי ישראל?
    משחקים, או משחקים מטפורית?
    אני מנחשת שזה כדורגל, לפי הפרצוף הזה שהכנסת שם, שאני לא מכירה.

  2. צודקת – לא כתבתי שזה בכדורגל.
    אני לא יודע אם מותר לי לחשוף את השמות, אבל כן – מדובר במשחק אמיתי לחלוטין.
    אני הייתי מעדיף כדורסל ובארצות הברית, אבל כשמזמנים אותך לנבחרת אתה לא חושב פעמיים.
    סתם, אתה כן.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s