מה? (אוטוביוגרפיה. לא שלי)

אתמול הייתי באוניברסיטה (קורס במשהו על משמעות).
השיר הזה הוקרא שם, וחשבתי שהוא מצוין.
גוגל אחד אחר כך, הבנתי שזה מעין המנון של סדנאות הרזיה, העצמה, השבחה. אבל בכל זאת – אני אוהב אותו.
פורשיה נלסון, כך מסתבר – היתה זמרת קברט, שחקנית קולנוע (צלילי המוזיקה, דוקטור דוליטל) ומשוררת.
יש שירים שנשמעים כמו התחלה של בדיחה, ויש כאלה שנשמעים כמו התחלה של משחק בלוגים.
אז הנה: אני הולך ברחוב, במדרכה יש בור עמוק, אני…

אלייך, פורשיה:

אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים קצרים / פורשיה נלסון   
  
 1. אני הולך ברחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני נופל לתוכו.
אני אבוד… חסר אונים.
אין זו אשמתי.
לוקח לי נצח למצוא את הדרך החוצה.

2. אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק.
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.
אני נופל לתוכו שוב.
אני לא מאמין ששוב הגעתי לכאן.
אבל, אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.

3. אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק.
אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת… כוחו של הרגל.
עיני פקוחות
אני יודע היכן אני.
זו אשמתי.
אני יוצא מיד.

4. אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק.
אני עוקף אותו.

5. אני הולך ברחוב אחר.

4 מחשבות על “מה? (אוטוביוגרפיה. לא שלי)

  1. אבל מירי…
    שיחקת אותה
    הוצאת ממני צחוק בריא
    בבוקר דיי שגרתי

    תודה
    צביקה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s