מה? (קשה לחלק לשניים)

אני מחלק את העיסוקים לשניים:
אמנויות וכל השאר.
זכותי.
וגם את האמנויות אני מחלק לשניים:
מול קהל ומול לא.
בעצם זו טעות (ועל טעויות משלמים) –
אפשר בכלל בלי קהל?
כנראה שזו לא האמנות, אלא האמן.
אני מחלק את האמנים לשניים:
אמנים מול קהל ואמנים שלא.
בעצם גם זה לא מדויק.
אוף. כוסומו. (מותר לקלל כאן, ועוד בשפה זרה?)
אני חוזר ומחלק את האמנים לשניים:
אלה רפטטיביים ואלה לא.
הנה –
זמר חוזר. תשאלו את ברוס כמה פעמים אפשר לחצות דה-ריבר.
שחקן תיאטרון חוזר. תשאלו את חנה רובינא אם הדיבוק כבר יצא.
שחקן כדורסל חוזר. תשאלו את סטיב נאש למתי נקבעה המסירה הבאה.
סופר לא חוזר. זה נכתב ודי.
שחקן קולנוע לא חוזר. מצולם ודי.
מה עדיף?
לא יודע.
מי אמיץ יותר, נואש יותר, מלהיב יותר – זה שיכול לשפר, או זה שלא?
אין לי מושג.
אז למה התחלת עם זה?
הסתיו. לא יודע. התחלק לי.

13 מחשבות על “מה? (קשה לחלק לשניים)

  1. 🙂
    והזכרת לי משהו נושן –

    "העולם מחולק לשני מחנות
    אלה שעוד ימותו
    ואלה שכבר מתים
    ואני שייך למחנה השני
    כאלה הם החיים…"

    סובול. מצאתי ברשת נוסח חלקי

    בפעם הבאה שאתה מתחלק עם שניים, נסה עם שארית

  2. ועוד שאלה

    יואל הופמן, רפטטיבי? פנחס שדה?
    החיפושיות, רפטטיבי? בוב דילן? מתי כספי?
    אולי רפטטיביות היא אותנטיות, כלומר כשאתה מוצא מי אתה, אתה כבר נשאר בסביבה המוכרת

  3. אין לי בעיה עם רפטטיביות, בטח שלא עם זו של ברוס.
    פשוט זמר שר את השירים שלו שוב ושוב (כן, הוא גדל איתם והם לא נשמעים אותו דבר כשהשנים חולפות), סופר או שחקן קולנוע מקבלים הזדמנות אחת לבצע.

  4. ברור לי, אתה מאד פרקטי
    אבל ניסיתי לומר שיש עוד סוגים של רפטטיביות, כמו אצל יואל הופמן למשל
    רפטטיביות כאובססיה, אולי כאותנטיות של היוצר שהגיע למקום ממנו איננו רוצה לזוז. חבצלות המים, למשל. כל כך הרבה ציורים, שוב ושוב החבצלות האלה. אובססיה. נכון שיש שינויים בין עבודה לעבודה, אבל רפטטיביות היא לפעמים גם התמחות

  5. קהל
    שחוזר וקורא את אותו ספר
    שחוזר ורואה את אותו סרט
    שחוזר וצופה באותו ציור

    לא יודע אם זה עונה על השאלה מי אמיץ יותר
    אבל לפי הקהל ברור מי טוב יותר
    🙂

  6. אני מסכים שאין דבר כזה בלי קהל אבל לא שאין אמנות – בטח שיש – אחרת למה קיימת הגדרה בוויקיפדיה?!
    לי אין הגדרה טובה לאמנות, אבל אולי אמן הוא זה שעושה את מה שהוא עושה לא מתוך רצון להתפרנס ולא מתוך לחץ חברתי.
    אין הרבה סוכני ביטוח כאלו.

  7. יותר מזה; הקהל קובע חזרה או לא.
    כתיבת ביקורת על אמן היא לפעמים כמו ציור מופשט שרק אחרי זה נקבע רעיונו:
    -אני אוהב את האמן הזה כי הוא לא משתנה ונאמן לדרכו
    -אני אוהב את האמן הזה כי הוא לא מפסיק לחפש

    קיומם של שני אלה, מסתובבים בעולם, לא יכול להיות אפשרי באמת "המוחלטת"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s