מי? (הוביטים. ארבע וחצי שעות טיסה מערבה מכאן)

יש הוביטים והם בדיוק היכן שטולקין השאיר אותם – בארץ התיכונה, כמובן. אני מתכוון לוויילס – ארץ של דרקונים על דגלים ודגים בעיתונים ואבני צפחה שחורות-סגולות מהגשם. ארץ המחברת בכבישי טום בומבדיל פתלתלים את לונדון והרמה הסקוטית (זו אנגליה, כלומר חופש – לא חייבים למצוא את הדרך הקצרה מכל מקום לכל מקום). ארץ הנחה במחצית הדרך בין פארק הירקון לסנטרל פארק.
 
ההוביטים חיים בבתים קטנים וחפורים – ובדיוק כפי שטען טולקין – "פירושו של דבר, נוחיות."
כך מבחוץ:

וכך מבפנים:

וכך על הנייר (רק לאדריכלים בעלי לב חזק – אין בשרטוט אפילו קו ישר אחד):

ההוביטים של המאה ה-21 שונים מאלו שמצא טולקין בגבעות המתונות של הפלך – רובם מזוקנים כגמדים, אידיאליסטים כבני לילית, ומפוכחים כבני אדם – אבל הבתים לא מותירים ספק, גם לא השמות (ווימבוש, פיקריל, פלאט), או העיניים האפלטוניות והתמימות:

 

 

 

 

 

 
 
 
 
הם מבייתים במו ידיהם את השממה הפורחת לבית, וכל זאת בפחות משלושת אלפים פאונד לבית (כמה שעות יוסי בניון בודדות):

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הם חיים בקהילה הנקראת "לאמאס" על אדמה המנסה להיות מוגדרת כ-Permaculture Land, משהו שהמורפיקס מתרגם ל-"יצירת תרבות חיים אקולוגית בת-קיימא", ועבור עורכי הדין והמאכרים הוולשיים קוצרה ל-"Pc Land" (יש מאכרים וולשיים – All men are created equal).
175 אקרים של אדמה ירוקה ליד הכפר Glandwr יקלטו 20 יחידות דיור בגימור הוביטי והבנייה אמורה להתחיל בינואר 2008. לידיעת רמט"כלים לשעבר וכרישים בהווה, ניתן לרכוש מניות ב-50 פאונד בלבד!
 
בת קיימא, או לא בת קיימא, רובנו מתייחסים לאנשים האלה כתמהונים ירקרקים (נסו לשיר "ירוקת-ירוקת-ירוקת" לפי מנגינת "פארולה-פארולה-פארולה"). הרי הם – עם החיתולים האינסוף-פעמיים שלהם, והיין מקליפות תפוח אדמה והדלק מהיין והילדים הדמוקרטיים והמיחזור הבלתי פוסק (ומה השאר ממחזרים? טעויות? קלישאות?) – נראים חייזריים ממש כמו האנשים הירוקים המקוריים.
יש לי תחושה שאם לא נזדרז, כל הירוק הזה יהפוך למין נונסנס היסטורי, והרפובליקנים של העתיד יחייכו בסלחנות כשאנשים יזכירו איך פעם, בתחילת המאה העשרים ואחת כמה אנשים חשבו שירוק הוא השחור החדש.

לפני?

אחרי?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

אני חושש שלא אחיה ככה – הייתי רוצה לנסות פעם, באמת, אבל (פארולה-פארולה-פארולה). 

התל אביביות כופה את עצמה עליי כי כשמדובר בארץ – זה או היא או איזה מצפה בגליל, ומסתבר שזה לא איזה מצפה בגליל אז זו היא.

ובינתיים, אני אוסף כפרים בסקוטלנד, ורצועות חוף בכרתים, ותאילנד כבר מזמן מחכה לי. אני אוגר דולר לדולר, אירו לאירו, באט לבאט (המטבע שמצלצל הכי טוב – נסו את זה: באט-באט-באט-באט) ונוסע מדי פעם כדי להיזכר איך לא אוכל לחיות.

ואם זה משנה משהו, אני בעד הידיים המחזיקות תפוחי אדמה, ואם זה משנה משהו – אני מרגיש שאני תורם, ולא רק בגלל שאני לא מפריע – למעשה, הזמן הפנוי שלי ירוק. כן! הזמן הירוק.

הוא אורגני, הזמן הפנוי שלי, עשוי מחומרים טבעיים בלבד והמכונה היחידה בפס היצור שלי אינה מזהמת.

3 מחשבות על “מי? (הוביטים. ארבע וחצי שעות טיסה מערבה מכאן)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s