מקום? (יוון העתיקה, מאז ולתמיד)

אחרי שבוע בכרתים, אני מבין טוב יותר את ההיסטוריה. דווקא כרתים. והרי הייתי במקומות, כמעט בכל היבשות, חוץ מדרום אמריקה, עקב אלרגיה לסמבה.
זו הקירבה הגיאוגרפית. בזכותה אני מרגיש שאוכל בכלל לטעון משהו – כי מי מאיתנו יכול באמת להבין תאילנדי, אמריקני, ניו זילנדי או אפילו צרפתי? אי אפשר. המרחק, המרחק.
אז ביוון, כשמזג האויר מושלם, והחוף נקי, ודגיגים זעירים לא פוחדים ממך, ואף אחד לא מאיים "אני הולך!" והאבולוציה פסחה על המטקות, ויש טילונים של מוקה-וניל במקום טילים של הדף-פח, ובכל רגע נתון אתה רואה לפחות הר אחד, לפחות ים אחד, ולפחות רצועת אדמה אחת באופק – אתה חופשי לחשוב – להתסקרטס, להתאפלטן, להתארסט.

תאלס, אבי הפילוסופיה, אמר "הכל מים" וניסה להביע איזה רעיון חמקמק שיש משהו אחדותי בכל אותם דברים שאנו אוספים לכדי מציאות. תאלס היה יווני, וחשב על מים. (בסדר – תאלס היה ממילטוס וזה היום בתורכיה. די כבר). 
אבל אם תאלס היה מכאן – מהשרון, מהשומרון, משוהם או מקריית אונו הירוקה – האם באמת הפילוסופיה היתה מתחילה כך? האם לא היינו מקבלים "הכל חארטה/חבל על הזמן" במקום?

שמחתי לחזור, חזרתי כבר מאה פעם, אבל שני המשפטים הראשונים ששמעתי לאחר הנחיתה בנתב"ג היו, ואני נשבע:
1. "ריקי, תגידי לי – כמה אתיופים גייסתם?"
2. "ריקי, אני אומרת לך – עד שכל אלה יגיעו לדרכונים אנחנו כבר נהיה בשוהם!"
ריקי, דרך אגב, היא סוג של בכירה/מאכרית ברשות שדות התעופה, כך למדתי כשאני מחזיק את בתי היחידה על הידיים (העגלה לא הגיעה).

איפה הייתי? אה, שבוע בכרתים.
אז אני חושב שהבנתי שהתפאורה היוונית תרמה את חלקה בעיצוב המדעים, הדמוקרטיה, האולימפיאדה. כי נדמה לי שכשאתה רואה כל הזמן לפחות הר אחד, ים אחד, ולפחות רצועת אדמה אחת באופק – אתה, מטבע הדברים, הופך סקרן ואופטימי, ומלא דמיון וברק, ואתה מבין שהיש ישנו, והאין – איננו.

2 מחשבות על “מקום? (יוון העתיקה, מאז ולתמיד)

  1. יש ספר נהדר על היוונים, כלומר על העם ההוא, היוונים הארכאיים והקלאסיים, שחיבר פרופסור אנגלי בפרוזה מופלאה. הוא נקרא בפשטות The Greeks, והמחבר הוא H.D.F. Kitto.

    יש לו פרק שלם שנקרא, אם אינני טועה, The Country, שמדבר בדיוק על מה שאתה כותב — איך חבלי הארץ האלה — יוון, הפלופונסוס, אסיה הקטנה, דרום איטליה — שבהם חיו היוונים ההם השפיעו ועיצבו את עולמם ומחשבתם. פשוט אדיר. מומלץ מאוד מאוד, רצוי בשפת המקור.

  2. תודה. התחושה באמת היתה חזקה שם, אבל היא היתה רק תחושה, כך שאני שמח שכיוונתי לדעת פרופסורים וחוקרים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s