מה? (נקמת דיאט-קולה קטן לא ברא השטן)

הרשו לי להקליד עבורכם משהו רלוונטי מ-"שלושה דברים לאי בודד":

אוֹדִי לא ידע מה היה מזמין לאכול בארוחתו האחרונה, אבל ידע מה היה שותה בה. הוא היה יכול להבדיל בין בקבוק דיאט קולה לפפסי רק על ידי הרחת הפקק. הוא היה יכול לדעת אם ירד גשם בבוקר בו נאטמה הפחית רק על פי האופן שבו תססה כשפתח אותה. עמוק בתוך הנוסחה הסודית כל כך של המשקה השחור, בין שמן הלימונית, תמצית עלי הקוקה והגליצרין, חבוי X. וכמו בכל נוסחה, ה-X יכול לשנות הכול.
אודי נוכח לדעת שאותו X השתנה ממקום למקום. לעיתים הושפע מחוזק סיבי השקים בהם נארזו עלי הקוקה, מאופי המים, משמחת החיים של האוכלוסייה המקומית, או ממידת זיהום האויר במוליקולת ה-CO2.
בכל פעם שהגיע למקום חדש הקפיד לשתות פחית דיאט קולה בכובד ראש, כמו אסטרונאוט המנסה לקבוע אם האדמה הזרה ידידותית על ידי ניתוח דוגמית עפר.

הקטע הזה די אוטוביוגרפי, חוץ מעניין הפחית. אני איש-בקבוק. 
בקבוק דיאט-קולה קר ברגע הנכון, מסוגל להאפיל על מסקנות שורה של מחקרים רפואיים מכובדים המוכיחים שחומצה זרחתית זה לא רעיון טוב. להבדיל מהבירוקרטיה הכרוכה בהתאמת יין לבשר או דגים, דיאט-קולה הולך מצויין עם שניהם, ובעצם – למה אני מתנצל? זה טעים. זה שחור. זה תוסס. מ.ש.ל.

לכן, במסעדה, אני חווה בדרך כלל רגע נכון, רגע מצמיא. רגע כזה:
 
"משהו לשתות?"

"דיאט-קולה, בקבוק זכוכית, לא צריך כוס."

"מיד."
 
פשוט, לא?
לא תמיד.
לפעמים, זה מה שקורה:
 
"פפסי מקס."

"מה?"

"פפסי מקס. אין דיאט קולה. פפסי מקס?"

"מה?"
 
להציע פפסי ברגע כזה הוא עלבון לאינטילגנציית השתייה שלי, במקרה הטוב. זו המקבילה הסניטרית של "אין כאן שירותים. יש בחוץ, בפסאז'. הנה המפתח."

אז מה אני בעצם רוצה?

לדעת מראש – כן דיאט-קולה, לא דיאט-קולה. שקיפות. כמו בפרסומת של קינלי סודה. אני בחור ריאלי, אני לא מצפה למשהו כזה בכניסה:

אבל מצד שני – אי אפשר לא לדבר על זה. לחייך אליי כשנכנסים, להסתיר ממני עד שמתיישבים. קשר השתיקה תמיד נשבר כששואלים: "משהו לשתות?"

אז לנוחיותי, כמופת של צרכנות, הרכבתי עד היום רשימה שחורה של מסעדות, בהן אי אפשר לשתות באמת ואליהן אני לא חוזר (דרך אגב, באודיאון נשברו בעקבותיה). ביניהן:
-מנטה ריי
-קופי בר
-דוריס קצבים

אני לא קורא לכם להצטרף אליי או משהו כזה. אה, ותראו את "קוקה-קולה קיד" של דושאן מקבייב, עם אריק רוברטס וגרטה סקאצ'י/סקאקי. סרט נהדר.
 

14 מחשבות על “מה? (נקמת דיאט-קולה קטן לא ברא השטן)

  1. המרירות של הדיאט קוקה קולה וטעם הלואי שלו מזעזעים.
    כמוך גם אני הייתי מומחה לדיאט קולה, עד שהמרתי את דתי למקס לפני כמה שנים ומאז אין שמח ממני.
    הבעיה היחידה היא שבכל מקום שאתה הולך אליו יש רק דיאט קולה. פפסי מקס קיים באחוז קטן ביותר של המקומות מה שודאי יבהיר לך כמה קשה אני מרגיש כשאני מבקש פפסי מקס ותמי יש רק דיאט קולה.

    אגב אם אתה רוצה לנסות משקה די מגניב תערבב שליש אייס טי אפרסק (דיאט מן הסתם ) עם שני שליש דיאט קולה או פפסי מקס. בכל מקרה מדובר במשקה הרבה יותר מוצלח משני המקורות שלו.

    תהנה.

  2. אני חייב לתקן אי-הבנה בסיסית אך מהותית: אין קשר בין אהדת דיאט-קולה לענייני משקל. זה פשוט טעים יותר.
    לטעון שיש העדפה לדיאט-קולה בגלל הקלוריות, זה כמו להניח ש-"נשים בשחור" בחרו בצבען בגלל שזה מרזה.

  3. תהום פעורה בינינו.
    פפסי מקס?
    אייס טי אפרסק?
    בכל אופן, אתה יכול להשתמש ברשימה השחורה שלי כרשימה לבנה: מנטה ריי, קופי בר וכו'.
    יין-יאנג.

  4. תלוי עם איזה חברה הם עובדים, במסעדה. "טמפו" או לא. זה הכל מהבסיס, מה מביאים להם, ומה. בדרך כלל הברזים של הבירה גם תלויים בזה.
    כמו גם 7אפ
    או ספרייט
    גולדסטאר או טובורוג
    אבל באמת, אם "הקבל" חשוב להן, לא משנה כמו ברזים הם יקבלו הם משקיעים ש"יהיה קולה"
    שלב הבא? נביעות או מי עדן, לך תדע…

  5. זו בתל אביב: לא ללכת. קטיגורית. סטייק רע, שהוכן רע, ושהציעו לנו להניח אותו עוד קצת על האש, משל היו מפגש הסטייק. לא ללכת.

  6. פפסי מקס. לחלוטין. המשקה שיציל את פפסי. פשוט אין לו את טעם הלוואי החומצתי של דיאט קוקה-קולה.
    שלא לדבר על מי-הסבון של דיאט קולה לימון.

  7. אתה צודק לחלוטין.
    כשאני הייתי נגמר הפילה, והראמפ הזכיר לי סטייק אחד שאכלתי באוורסט-סטייק-האוס בקטמנדו, אבל זה באמת חומר לפוסט אחר, עם אזהרה לבעלי לב חלש.

  8. תרחיש האימים שמוצג שם מדבר על קולה (עם 10 כפיות סוכר בפחית).
    חוץ מזה, אני יכול לדמיין מאמר דומה, המתאר מה קורה בגוף שלך כשאתה חי: תאים מתים, קרדיות מכרסמות את העור, המוח מנסה להדוף את כמות המידע האינסופית שמוטחת בו, המעי הגס מתפתל וגו'

  9. שום דבר לא יציל את פפסי.
    זו חברה שחשבה שפרסומות עם מייקל ג'קסון הן דבר חכם, זוכר?
    לגבי דיאט קולה לימון, זה משקה שלא היה צריך להיוולד. בזה אני מסכים איתך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s