מה? (החג של החגים)

כל חג פועל עלי באופן דומה.
אני מפקיד בצד לרגע את המסורת ואת מי אמר למי.
ולא אכפת לי איזה מאכל אוכלים הפעם – איזה בצק מאיזה קמח, ובמה הוא ממולא אצל לא משנה באיזו עדה.
עבורי, כל חג מעורר את אותה תחושה: חשבון נפש.
מה רציתי פחות מה שיש לי כפול לאן עכשיו בחזקת מה יקרה בשנה הבאה שווה יהיה בסדר נקודה מה רע לך.
בכל חג אני מקדם באהבה את הפנאי הצפוי, כי אני כבר יודע שפנאי הוא לב העניין, סלע קיומנו. אבן הפינה של החיים, נכס צאן ברזל של שעות אחר הצהריים ברוח הקלה.
ובכל חג אני מייחל לאיזה קירשנבאום-וואנאבי שיעשה לכולם טובה ויאסוף מהארכיון את כתבות החג מהשנים שחלפו ויראה לאומה (או לפחות ליונית ולגדי, למיקי וליעקב), שקלישאות לא מתות ואפילו לא מתחלפות.
ובכל חג אני לא מאמין שאחרי ככלות הכל, גם אני תקוע במכונית משפחתית בפקק באיילון, צייתן עיוור כמו כולם, בדרך לארוחת ערב שבה יוגשו מאכלים – איזה בצק מאיזה קמח, ממולא במשהו אצל לא משנה באיזו עדה.
חג שמח.

נ.ב.
מותר לחשבון הנפש להשאיר שארית.

מחשבה אחת על “מה? (החג של החגים)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s