מקום? (על גבול השיר)

בכיתי עליך שלושה מילימטרים,

וגם שלושה עליי, אני מודה (אגואיסט).

על חוסר התוחלת (וחוסר תוחלת החיים),

על הנעורים שנקברו יחד איתך (צריך ממש לחפור כדי להיזכר),

על החור השחור שמותיר גידול סרטני (כלים שלובים או לא כלים שלובים?),

ועל הניתוק החד צדדי.

כי בעצם, הייתי מנוי על התובנות שלך (וגם אתה על שלי, נכון?)

 

התחזית למחר – דומה, או יבש.

3 מחשבות על “מקום? (על גבול השיר)

  1. האם היו לחבר שלך עליו אתה אבל חיים טובים? מספקים? האם הוא נהנה מזוגיות ומהדברים ? הקטנים שהחיים מזמנים? האם הוא ידע לצחוק, לבכות ולהיות כן עם עצמו? אולי אלו הן הנחמות הקטנות בהם צריך להיאחז

  2. אני אשתמש באחד המשפטים שאומר הגיבור של שלושה דברים לאי בודד – בכל הנוגע לחיים, לפעמים זו שאלה של כמות ולא רק של איכות.
    אז כן, הוא צחק ובכה והיה כן עם עצמו ודווקא בגלל זה, הוא רצה עוד, עוד זמן.

  3. יואב, תודה על תגובתך המהירה. אלון היה יקר גם לי מאוד בתקופה אחרת לפני המון המון שנים. הזדעזעתי (קצת באיחור) לשמוע על גדיעת חייו הפתאומיים. אני מנסה להתנחם בעובדה שהוא הצליח בסופו של דבר לעשות עם חייו את מה שאהב כל כך (מתברר). בנוסף הצליח לחיות את חייו ללא סבל וייסורים המלווים טיפולים כאלה או אחרים. עצוב. ואין נחמה.

כתוב תגובה ליואב לבטל