מה? (העיפרון של אהרון)

בלי לפגוע – לי אין סופרלטיבים לאיש בתחום המשפטי. אני לא משפטן. אני לא אילנה דיין.
דרך אגב, הצורך או אפילו התלות של החברה האנושית בעורכי דין, סוכני ביטוח, שמאים, כוהני דת ואחרים לא משמח אותי במיוחד.
כולם, לפי דעתי, ניזונים (לכאורה-לכאורה-לכאורה, סוג של טפו-טפו-טפו משפטי) מהחולשות הבסיסיות ביותר שלנו – פחד מעצמינו, מאנרכיה, מאלוהים, מאסונות.
ואני יודע, שבעצם, שאולי, שמין הסתם, אפשר להגיד דבר דומה על סופרים, אבל אני לא אגיד. מה לעשות, אני משוחד.
אז אחד הדברים שעלו בסיכומי הכהונה של אהרון ברק זה שהוא מתעקש לכתוב את כל פסקי הדין בעיפרון. הררי מילים, מדרונות של "הואיל ו…" ורכסים של "למען הסר ספק…" והכל בעיפרון מחודד.
ואז כמובן יש מישהו שמקליד מבוקר עד ערב, כי הרי אי אפשר לגזור גורלות בעזרת עיפרון – חייבים מחשב.
וזה נשמע במבט ראשון ארכאי, וסבאי ודי נחמד, ובא לך לטפוח לאהרון ברק על השכם ולקנות לו Disk on key ולהגיד לו USB ולקוות שבמקום שעון זהב, הוא קיבל מהמדינה Ipod.

אבל בעצם, גם אני לא רחוק מאוד מהעיפרון של ברק.
נכון, אני כותב על מחשב נייד, ומשתמש בגוגל כשלב ראשון בכל תחקיר, ומצלם את הבת שלי בסלולרי ושולח לחברים שנמצאים בקצה השני של העולם כדי שיראו גם, אבל זו לא חכמה גדולה.

קשה לי, למשל, להתכונן לרגע שבו הציוויליזציה תחליט שהגיע הזמן לבעוט את הספרים קדימה.
שוק הספרים נתפס כשמרן, ויזמים רבי תושיה ומעוף כבר עמלים על הדבר הבא.
אין צורך ללכת רחוק. הנה מה שמצאתי כמעט מתחת לאף: שרון גרינברג על ניצני המהפיכה.
לא יודע. שרון מתאר מצב בו: "אפשרות אחרת היא להדפיס ספר בהתאמה אישית. למשל ספר של הארי פוטר שאפשר לשלב בתוכו במקום האיורים המקוריים תמונה של הילד שאנו רוכשים בעבורו את הספר במתנה"
תחשבו פו הדב. אם נחליף את זה ב-זה, האם לא איבדנו את א.א.מילן לדעת?

כמו שלא נותנים לכל אחד להדפיס כסף, לא צריך לתת לכל אחד להדפיס ספרים.

וזה עוד כלום. כשהספרים יהפכו לאבק וירטואלי, ברגע שבו הכל ייצרב, נפחם של הספרים ישתווה.
למשל, כל כרכי "מדריך לטרמפיסט בגלקסיה" של אדמס ו-"הדינוזאור" של אוגוסטו מונטרוסו יתפסו את אותו המקום על המדף.

הייתכן?

5 מחשבות על “מה? (העיפרון של אהרון)

  1. נכון קראת את העפרון של אהרון? נכון זה ספר קסום?😦 שלא קשור לפוסט אבל לא יכולתי להתאפק

  2. כמה זמן ימשיכו לצאת ספרים בטכנולוגיית גוטנברג? כבר עכשיו זה די תמוה, כמעט ריאקציוני. מחכים שהמשכורת של מעצבי סולמות ההירארכיה תעבור משם לכאן. הכספי-ציבור. נכון, מי שקשה לו לקרוא ממסך שידפיס לעצמו, כמה זה כבר עולה.
    כתבתי פעם סיפור לילדים-נוער בשם "העיפרון". פרקים ראשונים כאן:
    http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=1431172

    אדפיס עכשיו לעצמי את הקטע מספר שלך שהופיע ב-ynet, אקרא אחר-כך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s