מה? (איך ניצחנו את אנגליה וגרמניה וכמעט זכינו בגביע העולמי)

לא צילמתי מספיק – תחושה מוכרת. לא צילמתי מספיק - זה הסטילס של לא חייתי מספיק. ובכל זאת, כמה תמונות מטורניר הסופרים הבינלאומי שהתקיים השבוע ונגמר ככה:

__________________________________________________________________________

 ואני רוצה להתחיל מהסוף:

                                                        הגביע ואני

עמיחי שלו, יחזקאל נפשי ואני מתודרכים בחדר ההלבשה לפני הניצחון (הגדול) על אנגליה 3:2. בגבו: שלומי אביטל.

ובחוץ, מתגודדים עשרות אנגלים:

                                      צילום: וואלה

                     ובינתיים, בחדר ההלבשה, אלי אליהו משנן את תפקידו ההיסטורי

                    תומר קרמן מתרגל בהצלחה מטמורפוזה

                               עמיחי שלו כבר מוכן

ולפתע (יומיים אחר כך), גרמנים!

                       שלישי משמאל: פלוריאן וורנר, רביעי משמאל: יוכן שמידט

והכי חשוב, ורמז להכל - בדרך למגרש בראשון לציון, אפשר לראות גלגל ענק בעיניים עצומות

                          תומר קרמן ואני, לפני הנצחון (הגדול) על גרמניה 2:4

     הגרמנים מובילים ואני, יחזקאל נפשי, ואסף גברון (קפטן) בשעה קשה

 ליאור גרטי, ניר ברעם ויחזקאל נפשי (ברקע: גרמנים כבר מתגוננים גלים-גלים)

                           יחזקאל נפשי, יהלי סובול והגביע

וקצת מהערב הספרותי שהתקיים באותו ערב בתיאטרון תמונע (לא צילמתי מספיק),

                      אודי שרבני מנסה לצלם מספיק

על הבמה: אבי מלר, ג'רמי גברון (בן דוד של), אבי שילון ונו, שכחתי איך קוראים לגרמני הזה, מספר שש

ובחרתי שניים למזכרת – (רק) מתוך השירים שנוגנו ברקע במהלך הערב - אחד לאנגלים, אחד לגרמנים.

                          Binder & Krieglstein – Alles verloren

           Morrissey – Why dont you find out for yourself

זהו. את זו, הנבחרת, כבר צילם מישהו מהמגזין "שם המשחק":

ויש המודים במיילים של אחרי הטורניר: ריקנות.

Reply

Forward

                           (Lord, Keep my memory Green (Charles Dickens

נ.ב.

האירוע הספורטיבי המשמעותי הבא, יתקיים בתחילת ינואר – סוף שבוע של כדורסל. מגן ימני יחזור (ישוב) להיות סנטר, כמו שאלוהים התכוון. ואני אביא מצלמה. אני חייב לצלם מספיק. חייב.